מלחמת המסחר

מלחמת הסחר הנוכחית בין ארה"ב וסין היא חדשות גדולות לתחום שרשרת ההספקה

למה הכוונה?

השינויים שמתחילים להיווצר בעקבות העלאת המכסים וההגבלות על קניית המוצרים מכל אחד מהצדדים במלחמת הסחר מאלצת חברות לבצע שינויים משמעותיים בניהול שרשרת ההספקה שלהן.

כיום השרשראות, באופן הגלובלי שלהן, מאפשרות לכל חברה וללא קשר למיקומה לקנות רכיבים מכל מקום אחר בעולם, להרכיב במקום אחר ולמכור לשוק אחר.
המלחמה מובילה בשלב הראשון שלה לשינויים בסיסיים שהם למעשה שינוי של מיקום מפעלי ייצור וקניית חומרי גלם למדינות אשר אינן חלק ממאבק המיסים והמגבלות.

אנו יכולים לראות את זה בעיקר בחברות בינלאומיות אשר מחפשות כיום פתרון של העברת מפעלים מסין ליעדים אחרים ובעיקרם הודו ווייטנאם.

אך זהו רק השלב הראשון, מה הוא השלב השני?

השלב השני תהיה למעשה עליית מדרגה שבה המדינות שאינן חלק ממלחמת הסחר הנוכחית יאלצו לבחור צד ולצודד באחד מהצדדים למלחמה הזו.

המשמעות תהיה שאם מדינה, לדוגמה ווייטנאם, תצטרך להחליט האם היא עובדת עם ארה"ב או עם סין. היא לא תוכל לעבוד עם שתי המדינות מכיוון שהמדינה השנייה תניח סנקציות שלא יאפשרו עבודה מקבילה עם שני הצדדים.

התמונה הגדולה והעתידית תוביל להיווצרות של שני גושים מנוגדים שאפשר להשליך את אופן ההתנהלות שלה לזמן המלחמה הקרה בין ארה"ב וברה"מ רק בתחום הכלכלי ולא בתחום הצבאי.
האיומים והסנקציות יעבדו גם במלחמה זו אך בדגש הכלכלי.

האם מדובר בצעדים נכונים?

תלוי באיזו דעה אתה מחזיק.

מאמיני העולם הכלכלי הגלובלי בהחלט נגד מלחמה מסוג זה מכיוון שזה יעצור את ההתפתחות של הכפר הגלובלי ויחזיר את התחום הכלכלי אחורה באופן חלקי לעולם של גושי סחר מופרדים.

מאמיני הכלכלה המקומית הלאומית יהיו בעד מכיוון שזה יחזיר את השליטה לתחום המדיני באופן חלקי.

אף אחד מהצדדים לא יקבל את מלוא התמורה שאותה הוא רוצה להשיג ובסוף מי שיעבוד הכי קשה יהיו מנהלי שרשרת ההספקה שיצטרכו למצוא עבור החברות שלהם את הפתרונות היצירתיים ושיהיו תואמים לשינויים שייווצרו בעקבות מלחמות הסחר והיווצרות הגושים.