Blog

Home / Archive by category "Blog"
סיכונים בעולם – מניעה

סיכונים בעולם – מניעה

סיכונים בהובלה – מניעה

 

המטרה העיקרית של כל בעל עסק היא למנוע סיכון עד לגבול האפשרי.

ראשית נתחיל ממניעת סיכון של ההון האנושי –

שלב ראשון – לפני קבלה לעבודה:

בדיקת רקע לעובד –

מומלץ לבדוק את המידע הבא:

  • כתובת וזיהוי של העובד – רצוי על ידי מסמכים שניתן לצלם.
  • פרטי השכלה ותעסוקה קודמים.
  • נתוני רישום פלילי.
  • נתונים פיננסיים
  • בדיקת מאפייני אישיות.

כמובן שכל המידע בהתאם לחוקים המאפשרים את קבלת המידע המדובר ואם אין בנמצא איש משאבי אנוש אשר מסוגל לבצע את הבדיקות, מומלץ ואף רצוי להוציא את הבדיקה לחברת צד שלישי המתמחה בתחום זה.

שלב שני – במהלך העבודה

בדיקות רקע זה מעולה אבל רוב המקרים הינם של עובדים לאחר זמן עבודה ממושך בחברה.
מה השינויים שכדאי לשים לב אליהם ולבדוק שינויים אצל העובדים שלנו?

  • שינוי במערכות יחסים – גירושין, פרידה, אובדן וכו'…
  • שינוי מקום מגורים.
  • שינוי בסטטוס הפיננסי.
  • שינוי ביכולת ביצוע התפקיד – השעיית רישיון נהיגה, פציעה שמונעת ביצוע.

חלק שני – שליטה מנהלית

חלק מהותי במניעת סיכונים והפחתתם היא על ידי שליטה בדברים הקשורים לנכסי החברה:

  • גישה למערכות מידע של לקוחות, אתרי לקוחות ומידע פנימי על לקוחות.
  • גישה למדי החברה, במידה וקיימים.
  • גישה לתגי זיהוי.
  • גישה לכרטיסי תדלוק או שירות.

רשתות חברתיות ותקשורת –

אחד הדברים, החדשים יותר בעולם חשיפת המידע.
ברוב המקרים מדובר בפוסטים, רובם תמימים, אשר מסגירים שלא במתכוון מידע החשוב למעוניינים לגנוב  – בין אם זה מידע של מיקום בתמונות או בפוסטים, דבר שלרוב הינו אוטומטי בתיוג הפוסטים.
בין אם זה במידע שיוצא כפועל יוצא בתמונות של פוסטים, כגון מיקום של מצלמות אבטחה או קיום סחורה מסיומת בתוך המחסן.

חלק שלישי – נהלי עבודה –

אחת הדרכים הטובות ביותר לייצר סביבה בטוחה ומאובטחת היא לייצר נהלי עבודה ובכללם:

  • תהליכי עבודה לניירת
  • תהליכי עבודה ונהלים לגבי תקשורת
  • נהלי חברה לגבי בטיחות ואבטחה.

כל התהליכים והמידע חייב להישמר בצורה ברורה והנחיות שמירת מידע (אבטחת מידע) חייבים להתבצע בצורה שתגן על החברה, בעיקר בתהליכים שמכניסים את החברה לחשיפה אבטחתית כגון מיקום מצלמות אבטחה, זמני טיפול והשבתה של שירותים וציוד אבטחתי.

אבטחת מידע על מיקום רכבים וסחורה שנמצאת בהם חייבת להתבצע ברמה הגבוהה ביותר על מנת שלא תגיע לידיים הלא נכונות.

פרוטוקולים של מעקב אחרי גישה לסחורות מאובטחות ושימוש בסיסמאות כניסה, כולל זמנים, מחויייבים בביצוע.

ביקורות מלאי, על ידי גורם חיצוני בלתי תלוי, צריכות להתבצע באופן תקופתי לצורך בקרה.

מידור מידע, במקומות הנכונים ולאנשים הנכונים, בצורה מוסדרת בנהלים תסייע בהורדת הסיכונים.

סיכום דו"ח סיכוני גניבות בהובלה

סיכום דו"ח סיכוני גניבות בהובלה

סיכונים בעולם – הובלה

סיכום דו"ח סיכוני גניבות בהובלה

אחד הסיכונים הקיימים בהובלת מטען היא גניבת המטען.

על מנת לדעת למה להיות מוכנים והיכן הסיכונים נמצאים צריך להכיר את הסטטיסטיקה של הגניבות.

חברות BSI ו – TT Club הוציאו דו"ח לסיכום שנת 2018 והמידע במאמרים מסתמכים על המידע ממנו

אפשר להסתכל על המידע באופן כללי ולהבין שהסיכון הגדול ביותר הוא בהובלה במשאיות – 84% מגניבות המטען נעשות ממשאיות והרחק מאחור ממחסנים – 13%.

שיטת גניבת  המטען הפופולרית ביותר היא – חיתוך ולקיחה (Slash and Grab) – 27% מכלל גניבות המטען, לאחר מכן חטיפה – 16% ועוד שיטות נוספות.

המוצרים בסיכון הגבוה ביותר לגניבה – מזון ומשקאות ואלכוהול וטבק – כל אחד מהם עם 15% מכלל גניבות המטען.

אבל יותר חשוב להסתכל למי המיקום בעולם שבו הסחורה צפויה להתנייד ולהתכונן באופן מדויק יותר.

אסיה –

נתחיל באסיה – כיום אחת היבשות היותר פופולריות לקניית סחורה.

המדינה שכיום הינה בעל הסיכון הגבוה ביותר לגניבת מטען הינה הודו – 59% מכלל גניבות המטען באסיה ואחריה סין עם 24% מכלל גניבות המטען.
באסיה השיטה המובילה לגניבת מטען הינה גניבה ישירה ממחסנים או מתקנים לוגיסטיים – עם 43% מכלל גניבות המטען.
הסחורה בעלת הסיכון הגדול ביותר לגניבה – מזון ומשקאות – 30% מכלל גניבות המטען.

בפועל, העובדה שזו השיטה המובילה מצביעה על כך שישנן שתי בעיות עיקריות – הראשונה, חוסר בפרוטוקולים של אבטחה במחסנים. השנייה, קיום של שחיתות בתוך שרשרת האספקה.
השילוב של שתי הבעיות הללו מאפשרות גניבת מטען ישירות מהמחסנים באופן מסיבי ומצביעות על חוסר הארגון והסדר בשתי המדינות העיקריות האלו בתחום האבטחה ונהלי עבודה במחסנים.

אירופה –

ונעבור קרוב יותר אלינו –

המדינה שאחראית באופן כמעט בלעדי על גניבות סחורה היא בריטניה – עם 86% מכלל גניבות המטען באירופה – ללא ספק מספר מדהים ומדאיג.
שתי השיטות המובילות באירופה לגניבת מטען הינן – חיתוך ולקיחה (50%) וגניבה ממשאית (20%)
מבחינת סחורה – סחורה לא מוגדרת ואלכוהול וטבק הינן הסחורות המובילות (22%, 21% בהתאמה)

בפועל, הסיבה שאלו השיטות העיקריות נובעות משני גורמים מרכזיים – הראשון, משאיות פחות מאובטחות לעומת המתקנים הלוגיסטיים. השנייה, הרבה מהמשאיות הינן משאיות וילון – כלומר צד רך וקל לחיתוך וגניבת סחורה.
השילוב של שני הגורמים האלו מאפשרים מוטיבציה של גניבת סחורה באופן מהיר בזמן הובלה או בזמן פריקה ללא השתהות מיותרת מבחינתם ועל כן אלו השיטות המובילות כאן.

מזרח תיכון ואפריקה –

ולשכונה שלנו –

המדינות המובילות כאן באופן משותף בכמות הסחורות הנגנבות הן דרום אפריקה ומצרים – 31% מכלל הגניבות לכל אחת מהמדינות.
השיטה המובילה כאן היא חטיפת רכבי סחורות עם 43% מכלל גניבות המטען.
הסחורה המובילה היא מזון משקאות – 35% וסחורה בלתי מוגדרת – 23%.

הגורמים העיקריים שמאפשרים את השיטה של חטיפה הם – זמינות כלי נשק וחוסר יכולת אכיפה של גורמי הביטחון, בחלק מהמקרים אף מדובר בשחיתות הן בתוך שרשרת האספקה והן של גורמי האכיפה.
השילוב של הגורמים האלו מאפשרים שימוש במכוניות משטרה מזויפות, כולל מדים או לחלופין שיתוף פעולה מצד גורמי אכיפת חוק משוחדים.

צפון אמריקה –

המדינה העיקרית כאן לגניבת מטען היא מקסיקו – 68% מכלל גניבות המטען ולאחר מכן ארה"ב עם 23% מכלל גניבות המטען.
השיטות המובילות – חטיפה – 37% ולאחר מכן גניבת קונטיינרים או טריילרים – 25%
הסחורה המובילה גם ביבשת כאן היא מזון ומשקאות – 33% ולאחר מכן מוצרי צריכה עם 19%.

כאן המקום להפריד בין מקסיקו לארה"ב מבחינת אופן גניבת המטען – במקסיקו השיטה העיקרית היא חטיפה, לרוב כולל בני ערובה לצורך עיכוב תגובת רשויות האכיפה.
בארה"ב (וגם קנדה) חטיפות הן נדירות מאוד ובעיקר מדובר בגניבת קונטיינרים או טריילרים שהושארו במקום שאינו מאובטח.

דרום אמריקה

גם כאן יש מדינה אחת שהיא המובילה בגניבות מטען והיא ברזיל – 68% מכלל גניבות המטען.
השיטה המובילה – חטיפה – 52% מכלל גניבות המטען.
הסחורה המובילה – גם כאן – מזון ומשקאות – 35%

הסיבה ההגיונית לכך שברזיל מובילה הינה הקיום של כנופיות פשע מאורגנות מאוד שצריכות מימון לפעילות העיקרית שלהן שהיא הברחת סמים. החוסר במשאבים של רשויות האכיפה ויכולת התגובה המוגבלת שלהן מסבירות את יכולת הגניבה הגבוהה של הכנופיות בברזיל.

קישור לדו"ח – https://bit.ly/2XP1HCl

גורם כלכלי מאושר – Authorized Economic Operator – AEO

גורם כלכלי מאושר – Authorized Economic Operator – AEO

גורם כלכלי מאושר

Authorized Economic Operator – AEO

מה זה אומר?

תוכנית המבוססת על עקרונות הסכם SAFE של ארגון המכס העולמי (WCO) הקובעת סטנדרטים אחידים לאבטחת שרשרת האספקה הבינלאומית.

גורם כלכלי מאושר הינו גורם עסקי שעבר את בדיקות רשות המכס, כולל כלל שרשרת הסחר שלו ואושר שהוא עומד בסטנדרטים שנקבעו לצורך התוכנית.

מטרות –

  • יכולת פיקוח על שרשרת אספקה
  • חיזוק שיתוף פעולה בין המכסים בעולם
  • שיתוף פעולה בין המכס הישראלי למגזר העסקי.

קריטריונים לצורף הצטרפות לתוכנית – רמה מכסית :

  • ציות לחוקי המס וסחר החוץ
  • תבחין פיננסי
  • קיום מערכת ממוחשבת לניהול העסק – (ISO9001 לדוגמה)

קריטריונים לצורך הצטרפות לתוכנית – רמה בטחונית :

  • פגישת תיאום ציפיות
  • שאלון בטחוני על הפעילות השוטפת וניהול הבטחון.
  • מבדק פיזי של הגורם העסקי ושותפיו בשרשרת האספקה

הקלות קיימות –

  • הפחתה והקלה בבדיקות מכס
  • תהליכים ללא נייר
  • פטור מתצהיר יבואן
  • איש קשר ישיר במנהל המכס.
  • הפחתה בבדיקות והקלה בתהליכי שחרור במדינות החתומות על הסכמי הכרה הדדיים.

הקלות עתידיות –

  • אפשרות לבדיקות מכס במחסני היבואן
  • עדיפות טיפול לגורמים עסקיים שבתוכנית.

כיום, נכון ל01.07.2019 , חברים מעל ל-230 גורמים עסקיים שונים בתוכנית זו בחלוקה לכל חוליות שרשרת האספקה, החל מיבואנים-יצואנים, דרך משלחים בינלאומיים וכלה בחברות תעופה.

הסכמי הכרה הדדית – Mutual Recognition Agreement – MRA

הסכמים בין המכסים השונים בעולם לבין מכס ישראל המכירים בהשתתפות שני הצדדים החתומים בתוכנית הAEO

כיום מדובר על שבעה הסכמים –

טאיוון, ארה"ב, דרום קוריאה, קנדה, סין, מקסיקו והונג קונג

שאלות בבחירת משלח ועמיל מכס

שאלות בבחירת משלח ועמיל מכס

שאלות בבחירת משלח ועמיל מכס

השותפים החשובים לנו בעולם היבוא הם המשלח ועמיל המכס ועל מנת לבחור את המשלח ועמיל המכס שיתאימו לנו וייתן לנו את שיתוף הפעולה הטוב ביותר לעסק שייצר שקט עסקי.

אז מה השאלות שאנחנו צריכים לקבל תשובות עליהן מהמשלח:

האם הסחורה מגיע בזמנים שנדרשים לחברה ?

  • לרובנו, כעסקים, יש תאריכים שבהם אנו חייבים את הסחורה אצלנו ופה למעשה עולות שתי שאלות שאחת מתייחסת לבחירה הראשונית של משלח והשנייה מתייחסת להמשך פעילות עם המשלח
  • האם הזמנים בבחירה הראשונית של המשלח מתאימים לדרישות שלי כעסק ? האם עבודה בצורת השילוח המוצעת תספק את הסחורה בזמן ?
  • האם המשלח עומד בזמנים שהובטחו בהצעת המחיר הראשונית ?

הערה חשובה – משלוח אחד בודד לא מעיד על יכולת של המשלח באופן מיידי. בהחלט ייתכן שבמשלוח בודד יווצרו תנאים שיגרמו לאותו המשלוח לא לעמוד בזמנים באופן חריג. ההתייחסות צריכה להיות בבחינה של מספר משלוחים.

האם השחרור של הסחורה מבוצע במהירות תואמת לסוג הסחורה על מנת להימנע מהוצאות מיותרות ?

  • גם פה אחלק את השאלות לשני חלקים –
  • במרבית המשלוחים ניתן לקבל ניירת מראש מהספקים או מנציג המשלח במדינת הספק – האם עמיל המכס מבצע את תהליך הכנת תיק עמילות המכס מראש ולפני הגעת המשלוח?
  • חלק שני – כאשר המשלוח מגיע, כמה זמן לוקח מרגע קליטת המשלוח לבצע את כל הפעולות הנדרשות לשחרור המשלוח – כולל, במידת הצורך, דוגמאות לרשויות נדרשות, טיפול בדרישות לבדיקות מכס..

האם יש קשיי תקשורת בין החברה לבין המשלח ועמיל המכס ?

  • בין אם אנחנו בוחרים משלח אחד ועמיל מכס אחר או ששניהם תחת אותו הבית עדיין מדובר בשני גורמים שונים שצריכים להיות בקשר מצוין ביניהם. לא טוב, מצוין.
  • בבחינה של הקשר נבדוק האם ניירת מועברת מהמשלח לעמיל המכס באופן מסודר ומוקדם ככל הניתן.
  • האם המשלח מגיב לבקשות עמיל המכס בזמן ראוי (צפי הגעה, שינוי בזמנים, בקשה להשלמת ניירת, בקשה לתיקון ניירת).

האם החיובים תואמים להצעות המחיר שהתקבלו מהמשלח ועמיל המכס ?

  • אחת הנקודות שתמיד מכעיסות אותנו אלו עלויות שגויות שאינן תואמות את הצעות המחיר שקיבלנו.
  • נבדוק שהחיוב שקיבלנו תואם את הצעת המחיר שקיבלנו וזאת כמובן בהנחה שלא היה שינוי בנתוני המשלוח.
  • ישנם סעיפים שמוגדרים מראש כהערכה או סכום שאינו ידוע מראש – צריך לוודא שמדובר בסעיפים שבאמת אינם ניתנים למחיר ברור או בהנחת עבודה בלבד.

כמובן שמעבר לנקודות הבדיקה הטכניות צריך להתייחס לנקודות נוספות שהן בהתאמה אישית לחברה והמשלח או עמיל המכס 

  • הקשר האישי ויכולת ההבנה של המשלח ואיש הקשר בחברה אחד את השני.
  • תמיכה בחיבור מערכות מחשוב, זאת בהתאם להתקדמות הטכנולוגית של החברה והרצון שלה לבצע חיבורים מסוג זה עם המשלח ועמיל המכס.

חושבים על דברים נוספים ?

עדכנו אותי – Raviv@roll-it.co.il

מלחמת המסחר

מלחמת המסחר

מלחמת המסחר

מלחמת הסחר הנוכחית בין ארה"ב וסין היא חדשות גדולות לתחום שרשרת ההספקה

למה הכוונה?

השינויים שמתחילים להיווצר בעקבות העלאת המכסים וההגבלות על קניית המוצרים מכל אחד מהצדדים במלחמת הסחר מאלצת חברות לבצע שינויים משמעותיים בניהול שרשרת ההספקה שלהן.

כיום השרשראות, באופן הגלובלי שלהן, מאפשרות לכל חברה וללא קשר למיקומה לקנות רכיבים מכל מקום אחר בעולם, להרכיב במקום אחר ולמכור לשוק אחר.
המלחמה מובילה בשלב הראשון שלה לשינויים בסיסיים שהם למעשה שינוי של מיקום מפעלי ייצור וקניית חומרי גלם למדינות אשר אינן חלק ממאבק המיסים והמגבלות.

אנו יכולים לראות את זה בעיקר בחברות בינלאומיות אשר מחפשות כיום פתרון של העברת מפעלים מסין ליעדים אחרים ובעיקרם הודו ווייטנאם.

אך זהו רק השלב הראשון, מה הוא השלב השני?

השלב השני תהיה למעשה עליית מדרגה שבה המדינות שאינן חלק ממלחמת הסחר הנוכחית יאלצו לבחור צד ולצודד באחד מהצדדים למלחמה הזו.

המשמעות תהיה שאם מדינה, לדוגמה ווייטנאם, תצטרך להחליט האם היא עובדת עם ארה"ב או עם סין. היא לא תוכל לעבוד עם שתי המדינות מכיוון שהמדינה השנייה תניח סנקציות שלא יאפשרו עבודה מקבילה עם שני הצדדים.

התמונה הגדולה והעתידית תוביל להיווצרות של שני גושים מנוגדים שאפשר להשליך את אופן ההתנהלות שלה לזמן המלחמה הקרה בין ארה"ב וברה"מ רק בתחום הכלכלי ולא בתחום הצבאי.
האיומים והסנקציות יעבדו גם במלחמה זו אך בדגש הכלכלי.

האם מדובר בצעדים נכונים?

תלוי באיזו דעה אתה מחזיק.

מאמיני העולם הכלכלי הגלובלי בהחלט נגד מלחמה מסוג זה מכיוון שזה יעצור את ההתפתחות של הכפר הגלובלי ויחזיר את התחום הכלכלי אחורה באופן חלקי לעולם של גושי סחר מופרדים.

מאמיני הכלכלה המקומית הלאומית יהיו בעד מכיוון שזה יחזיר את השליטה לתחום המדיני באופן חלקי.

אף אחד מהצדדים לא יקבל את מלוא התמורה שאותה הוא רוצה להשיג ובסוף מי שיעבוד הכי קשה יהיו מנהלי שרשרת ההספקה שיצטרכו למצוא עבור החברות שלהם את הפתרונות היצירתיים ושיהיו תואמים לשינויים שייווצרו בעקבות מלחמות הסחר והיווצרות הגושים.

חשיבות גודל חברה בניהול שילוח

חשיבות גודל חברה בניהול שילוח

חשיבות גודל חברה בניהול שילוח

במאמר הקודם דיברנו על קריטריונים לבחירת משלח.
במאמר הנוכחי אני רוצה להתרכז בבחירת פתרון לניהול היבוא בהתאם לגודל החברה.

תאגידים בינלאומיים / חברות גדולות מאוד

בדרך כלל בתאגידים בינלאומיים יהיו קווים מנחים מצד התאגיד אך נתייחס בכל מקרה למקרים אלו בהנחה שמדובר בחברות גדולות מאוד בתחום השילוח וטיפול מרובה במשלוחים.
לרוב החברות יכניסו את פעילות השילוח תחת סמנכ"ל תפעול ותוקם מחלקת שילוח.
בחברות מסוג זה ישנה חשיבות גדולה לבזר את הטיפול בין מספר אנשי ונשות מקצוע כאשר כל אחד ואחת יתמחו בחלק מסוים של הפעילות.
החלוקה יכולה להיות לפי אזורים בעולם, לפי ספקים, לפי סוג הפעילות (יבוא, יצוא, עמילות, הפצה מקומית), בחירת המשלחים בחברות אלו יהיו לרוב באמצעות מכרזים כלל עולמיים במספר שלבים עד לבחירת משלח או משלחי בית.

חברות גדולות

חברות גדולות בתחום השילוח יחזיקו לרוב מחלקה קטנה יותר של טיפול בשילוח כאשר בראשה יעמוד מנהל תחום היבוא והיצוא ומתחתיו בין אדם אחד למספר אנשים בודדים בהתאם לכמות המשלוחים הצפויה.

חלוקת העבודה בחברות אלו תהיה לרוב לפי תחום התמחות של העובדים והעובדות.
בחלק מהחברות ייתכן שבנוסף לניהול תחום היבוא והיצוא מנהל התחום יהיה גם מנהל תפעול או מנהל רכש.

בחירת המשלחים בחברות אלו יהיו לרוב באמצעות מכרזים מקומיים ויכולת חיבור בין מערכות המשלחים למערכות החברה

חברות קטנות ובינוניות SMB

חברות SMB הן בעלות ההתלבטות הרבה ביותר מבין כלל החברות העוסקות במשלוחי יבוא ויצוא.
הסיבה העיקרית – לא תמיד ישנה הצדקה להחזיק איש מקצוע במשרה מלאה לצורך הטיפול במשלוחים.

פתרונות שקיימים בשוק עבור חברות SMB –
העסקת עובד לתחום היבוא והיצוא – מנהל / אחראי / פקיד בהתאמה לכמות העבודה הנדרשת.
העברת אחריות תחום היבוא והיצוא לבעל תפקיד אחר – מנהל.ת רכש / מנהל/ת תפעול / מזכיר/ה / מנכ"ל/ית.
מיקור חוץ ושימוש בגורם מקצועי תחת הסכם לטיפול בתחום היבוא והיצוא.

 

לכל אחת מהשיטות יש את היתרונות והחסרונות שלהן ועל כך נדבר במאמר הבא.

מוזמנים לפנות בכל שאלה / הארה / בקשה

משלח בינלאומי ועמיל מכס – קריטריונים לבחירה

משלח בינלאומי ועמיל מכס – קריטריונים לבחירה

משלח בינלאומי ועמיל מכס – קריטריונים לבחירה

גודל חברה שלכם
ההכרה הראשונה שצריך להבין שרוצים לבחור משלח היא מה היא החברה שלכם וכאן מתחלקים בראשונה לגודל:

  • חברות גדולות מאוד / תאגידים בינלאומיים – לרוב בחברות אלו תהיה מחלקה שלמה המוקדשת לתחום השילוח, הובלת המטענים, מעקב וקבלת החלטות על בסיס דו"חות וניתוחיים ברמה היומית או דומה לכך.
  • חברות גדולות – בחברות גדולות יהיו לרוב הסכמים מוסדרים מול המשלחים הבינלאומיים ובנוסף ידרשו פגישת עדכון רבעונית לכל הפחות.
  • חברות קטנות ובינוניות (SMB) – בחברות בסדר גודל כזה יהיה צורך במשלח בינלאומי מקצועי עם צוות וניסיון שמסוגלים לתת מענה אל מול גורם אחד בחברה שמרכז את פעילות השילוח.

מה השאלות הנדרשות בבחירת משלח / עמיל מכס או החלפתו?

  • האם הסחורה מגיע בזמנים שנדרשים לחברה ?
  • האם המשלח מסוגל לעמוד בזמנים המבוקשים ?
  • האם השחרור של הסחורה מבוצע במהירות תואמת לסוג הסחורה על מנת להימנע מהוצאות מיותרות ?
    האם יש קשיי תקשורת בין החברה לבין המשלח ועמיל המכס ?
    האם החיובים תואמים להצעות המחיר שהתקבלו מהמשלח ועמיל המכס ?

בחינת הצעות מחיר של המשלחים

אחת הנקודות שנתקלים בהן תמיד הוא הצעות המחיר ולעיתים ישנם הבדלים משמעותיים בין הצעות המחיר של המשלחים וכאן צריך לוודא שההצעות דומות בנקודות שלהן ומכסות את הבקשה שלנו באופן זהה.
כשלב ראשון מומלץ לבנות מסמך בקשה להצעת מחיר מסודר שיפרט את הדרישה באופן הברור ביותר הניתן ויכיל את מירב הפרטים.
כאשר מקבלים את הצעות המחיר מהמשלחים יש צורך לבדוק את הנקודות הבאות:

  • האם אכן כוסו כל הדרישות בבקשה להצעת המחיר כפי שביקשנו?
  • האם תנאי המכר עליהן מבוססות הצעות המחיר זהים ?
  • האם ישנם סעיפים עם שמות שאיננו מכירים בחלק מההצעות ?

יצירת תהליכי עבודה באמצעות SOP
(Standard Operating Procedures)

המטרה היא לצור תהליכי עבודה ארוכי טווח עם משלח בינלאומי והדרך היעילה ביותר היא לייצר מסמך SOP שיגדיר לשני הצדדים את נהלי העבודה, אנשי קשר, פעולות לביצוע, תחומי אחריות ונקודות למדידה (SLA).
המסמך יסייע לשני הצדדים לקבל החלטות, כל אחד בצד שלו, על בניית תוכניות עבודה וגם כאשר אנשי מפתח בתהליך השילוח, מסיבות שונות, אינם זמינים ונדרש לקדם את תהליכי המשלוחים.
מדובר גם במסמך שמהווה סוג של אמון בין שני הצדדים לתהליכי עבודה ושילוח.

מוזמנים לצור קשר לכל שאלה, הבהרה או סיוע נדרש.

רביב צוק

צו ייבוא אישי

צו ייבוא אישי

צו ייבוא אישי

צו יבוא אישי בא להסדיר את עולם הייבוא האישי אשר כיום אין בו הגדרות מדויקות בעיקר בעניין הכמויות ושווי הטובין שניתן לייבוא.

 

אז מה העניינים המרכזיים?

הגדרת יבוא אישי 

יבוא שלא באמצעות עוסק או חברה, מיועד אך ורק לשימוש אישי או משפחתי, בכמות סבירה ואינם לצרכי מכירה מכל סוג.

הגדרת כמויות סבירות 

  • כללית – משלוח עד 1000 דולר – עד 30 יחידות מאותו הסוג.
  • משלוח מעל 1000 דולר – עד 5 יחידות מאותו הסוג.
  • חריגים שאינם נכללים בכמויות סבירות – מזון, רכבים, פריט תעופתי, עצם מוטס מרחוק ויאכטות.

חריגים נוספים בצו יבוא אישי

  • תוספת ראשונה – טובין הדורשים רישיון יבוא גם בייבוא אישי – זמן קבלת אישור או סירוב הינו תוך 14 ימי עסקים מלבד אגף רוקחות, ביטחון ומשרד התחבורה אשר להם זכות למענה תוך 21 יום.
  • תוספת שנייה – טובין הדורשים אישור רשות או עמידה בתנאים גם בייבוא אישי – זמן קבלת אישור או סירוב הינו תוך 2 ימי עסקים למעט משרד התקשורת (5 ימי עסקים), הגנת הצומח ואגף מיכון וטכנולוגיה (10 ימי עסקים) ושירותים ווטרינריים (14 ימי עסקים)
  • תוספת שלישית שהיא למעשה הקלה – מוצרים אשר נדרשים לתקן רשמי אך ניתן לפטור מאישורים כל עוד הם עומדים בהגדרת הכמויות הסבירות.
  • טובין עד 200 דולר – עד 30 יחידות ברבעון קלנדרי
  • טובין מעל 200 דולר – עד 5 יחידות בשנה קלנדרית.

יבוא אישי של מזון 

  • הגדרת כמות סבירה ,לא יותר מ5 ק"ג ממזון מסיום ובסך הכל 15 ק"ג מזונות למשלוח.
  • תבלינים ואבקות תיבול – לא יותר מ-500 גר' לתבלין או אבקת תיבול ובסך הכל לא יותר מ-5 ק"ג תבלינים ואבקות תיבול. (זעפרן הינו חריג ואסור ביותר מ20 גרם למשלוח)
  • תוספי תזונה – לא יותר מ-5 פריטים של תוסף תזונה ובסך הכל עד 15 פריטים בכל המשלוח.
  • הגבלות נוספות במזון –
    חובת סימון ואריזה ברורים של סוגי המזון ומקסימום של שישה משלוחים בשנה קלנדרית.

אז מה בכל זאת אסור לייבא בכלל?

  • סמים מסוכנים או תכשירים רפואיים המכילים סם מסוכן כהגדרתם בפקודת הסמים המסוכנים.
  • טובין המיועדים לשטחי האחריות הפלסטינית ללא היתר או רישיון.
  • מדינות האסורות בסחר או מגבילות יבוא מישראל.
  • מזון המכיל בשר למעט שימורים, המכיל חלב למעט משומרים או חלק ממוצר ומזון לתינוקות.

האם יש חריגים?

בהחלט ובשיקול רשות מוסמכת ניתן לאשר:

  • משלוחים אשר חורגים בכמויות או בערך.
  • משלוחים לצרכי בנייה או שיפוץ (רצוי שיהיה היתר בניה להציג כהוכחה)
  • טובין הדורשים אישור תקשורת (אלחוטיים בלבד), אישורי תחבורה או אישורי מעבדה מוסמכת לרכב ובלבד שהינם עד 5 יחידות מאותו סוג במשלוח.
  • טובין העוברים את הכמויות הרבעוניות או הקלנדריות.

עוד משהו ?

כן ומאוד חשוב …..

מכניסת הצו לתוקף היבואן יהיה אחראי להצהיר שהמשלוח הינו משלוח ביבוא אישי ולא מסחרי בהתאם להצהרות או מסרונים עם דואר ישראל והבלדרים.

בהצלחה לכולם

שינוי עולם התובלה

שינוי עולם התובלה

שינוי עולם התובלה

אובר (Uber) מתקדמים בעולם התובלה ואחרי שכבר מציעים את השירותים שלהם בתוך ארה"ב התזוזה הבאה היא לכיוון אירופה שנחשבת לשוק מתוחכם יותר מבחינת לוגיסטית.
בהסתכלות רחבה על השינויים בתוך עולם התובלה ישנה תזוזה מעולם התובלה המסורתית דרך ספקי השירות המוכרים – משלחים ומובילים – לשירותים הניתנים על ידי חברות שבהגדרתן אינן ספקי שירות סטנדרטים.

אמזון (Amazon) – חברת אמזון אינה חברת שילוח אלא חברת שירותים, ביניהם Marketplace, שירותי ענן וכעת גם חברת שירותי לוגיסטיקה בינלאומית שהולכת וצומחת:

  • רשת פרוסה של משאיות, מכוניות מסחריות ולאחר פיילוט גם רחפנים.
  • חכירת מטוסים לצרכי ההספקה שלהם.
  • רישיון לפעילות כמשלח ימי, כרגע משמש רק באופן חלקי את המשלוחים של אמזון עצמה.

אובר (Uber) – חברת אובר היא חברת שיתוף לצרכי הסעת א.נשים במקום מוניות אך כעת גם חברת שיתוף לצרכים לוגיסטיים.

  • חברת הלוגיסטיקה של אובר הוקמה ב-2017 בארה"ב ומשמשת לשיתוף אופציות הובלה זמינות לחברות, מקטנות ועד פירמות עולמיות, דרך אפליקציה ייעודית.
  • לפני חודש הוכרז על ידי אובר לוגיסטיקה על כוונת כניסה לשוק האירופאי ופתיחת אופציות השירות של אובר גם בשוק האירופאי.

אפליקציות תמחור והשוואת שירותים (ספקים שונים) – מגוון רחב של חברות, בעיקר סטארט-אפים בשלב זה.

  • אפליקציות אלו נותנות את האפשרות לקבל הצעות מחיר באופן מידי ללא פנייה ישירה למשלחים, כפי שנעשה באופן המסורתי.
  • השוואת השירותים מסתייעת בתוך האפליקציות (לפחות בחלקן) ומאפשרות בחירת משלחים באופן מידי.

אז מה למעשה צופן העתיד?

השינויים בתוך עולם התובלה קורים וקורים מהר.
כמו בכל העולמות שהולכים לכיוון האון ליין גם כאן המשלחים והמובילים המסורתיים יצטרכו להתאים את עצמם לעולם המתקדם עם זמינות גבוהה ובהירות גבוהה למשתמשים בשירותי עולם התובלה.
חלק מהמשלחים כבר החלו במהלכים האלו, בהקמת פלטפורמות און ליין שלהם וזהו הכיוון שכולם צריכים ללכת אליו.
מי שלא יתאים את עצמו לשינויים יאבד את מקומו ובמקרה הגרוע ביותר ייסגר או יימכר.

העולם רץ קדימה וגם עולם התובלה חייב לנוע קדימה ולהישאר רלוונטי.

חמש עקרונות על זמניים בשרשרת ההספקה

חמש עקרונות על זמניים בשרשרת ההספקה

חמש עקרונות על זמניים בשרשרת ההספקה

1. המטרה העיקרית של שרשרת ההספקה לא משתנה
בסופו של דבר, שרשרת ההספקה נועדה להעביר מוצר מנקודה אחת לנקודה שתיים.

נכון שבדרך יש שינויים טכנולוגיים, כגון IOT, אוטומציה וכדו' אבל המטרה הסופית נשארה זהה – להביא את המוצר, בעלות הנמוכה האפשרית, מנקודת הייצור לנקודת ההספקה ולהרוויח מקסימום רווח.

2. שקיפות בשרשרת ההספקה היא נקודה קריטית, תמיד.

ככל ששרשרת ההספקה שלך תהיה שקופה יותר תרוויח יותר. גם בימים שלפני הטכנולוגיות של Industry 4.0 שקיפות של שרשרת ההספקה אפשרה ניתוח ויצירת פתרונות בהתאמה למידע שהתקבל ממעקב, תחזוקה ושליטה בנתונים שונים.

השינוי שנוצר בעקבות המהפכה הטכנולוגית הנוכחית היא קלות הגישה לנתונים והיכולת לנתח רמה רב שכבתית וזאת בעיקר תודות לאינטליגנציה מלאכותית ולמידת מכונה (חישובית).

3. הכרת הלקוח
הלקוח, היעד הסופי של המוצר שלך ולא משנה מה המוצר שלך, וההכרה שלו היא חיונית גם לשרשרת ההספקה.הדרישות השתנו בהתאם להתפתחות הטכנולוגית (דרישה לזמן הספקה מהיר יותר, קלות ההזמנה) אבל תמיד היו שם.

היום, ללא ספק, הכלים הטכנולוגיים מאפשרים ניתוח אישי יותר וכיוונון מדויק יותר ללקוחות אך כאמור גם הדרישות של הלקוחות עלו.

4. ערכי העסק
תשומת הלב לערכים בשרשרת ההספקה נדרשו תמיד ובעיקר אתיקה.

הערכים הנדרשים כיום הינם אחרים מהעבר אבל תמיד היו שם.
כיום הדרישה היא לשרשרת הספקה אתית ברמת זכויות העובדים, אמינות ויושרה מול ספקים שותפים ואם לא תעמוד בדרישות האלו הלקוחות יעברו לחברה המקיימת את הדרישות האלו.

בנוסף, ישנה דרישה לייצוג של מיעוטים ונשים וגם לכך ניתנת תשומת לב מיוחדת.

5. אימוץ מהפכות

התחום של ניהול שרשרת ההספקה הוא דינמי ותמיד היה כזה.

ההתקדמות והשינויים המהירים בכלים לניהול השרשרת והלוגיסטיקה שלה מצריכים את הכרת הכלים ואימוץ הטכנולוגיות בתוך השרשרת.
חברות שמבצעות את ההתאמות נשארות בתוך התחרות והופכות לסיפורי הצלחה.
חברות שלא מאמצות את החידושים נועדו להישאר מאחור ולפול.

המאמר בהשראת המאמר   Five Timeless Principles of the Supply Chain